ליאון רוזנברג אולי רגיל להקרין יציבות ושקט מאז שעבר יחד עם פאולה ושתי בנותיהם להתגורר בקפריסין, אבל הפעם הוא בחר לעצור ולשתף סיפור שלא עוסק בזוהר, לא בהצלחות ולא בלוקיישן המבוקש של ישראלים מעבר לים. דווקא מתוך היומיום שלו כיועץ השקעות ונדלן, צף רגע אנושי שטלטל אותו הרבה מעבר למצופה.
בפוסט אישי וארוך במיוחד, רוזנברג פתח בספק וידוי כשכתב: "איזה פספוס. אם נדמה לכם שהכל פה בקפריסין זה בוננזה ורצף הצלחות, אני חושב שכדאי שתשמעו את הסיפור הזה". משם הוא לקח את העוקבים למסע שנע בין ייעוץ נדלני לבין קשר אנושי עמוק שנוצר עם אישה אחת.
רוזנברג סיפר על רחלי, אישה בת שבעים, אלמנה ואם לארבעה, שחלק מילדיה מתגוררים מחוץ לישראל. לדבריו, כבר מהמפגש הראשון הוא הרגיש חיבור מיוחד: "רחלי נגעה לליבי כבר מהפגישה הראשונה". אחרי מות בעלה, היא החליטה לעשות שינוי משמעותי ולרכוש דירה בקפריסין, מקום שהרגישה שיכול להפוך לביתה החדש.
רחלי הסבירה לו את המניעים שלה בצורה פשוטה וכנה: "קשה לי עם הטיסות הארוכות לביקורים אצל הילדים, וגם לא נעים לי להתנחל אצלם בבית בכל ביקור, אז החלטתי שיהיה לי מקום שהוא קרוב לארץ, שבו אני אוכל לשנות אוירה, והם יוכלו לבוא לבקר אותי עם הנכדים". היא ביקשה דירה גדולה, עם מטבח מרווח וסלון שיכיל גם פסנתר, לא סתם דרישות אלא חלום של חיים חדשים.
לדבריו של רוזנברג, העיתוי היה מושלם. חורף, האטה בשוק, מוכרים לחוצים. ואז הופיעה הדירה שנראתה כמו התאמה מדויקת. הוא תיאר את הרגע כחד משמעי: "כבר כשנכנסנו אליה זה היה ברור". סלון ענק, מטבח מושקע, קומפלקס עם בריכה, ומוכרת בריטית שלא הסתירה את הרצון למכור מהר במחיר נמוך מהשוק.
רחלי התאהבה מיד, וליאון כבר התחיל להזיז תהליכים. הוא תיאר איך בין פגישה לבנק לפגישה עם עורכת דין, הוא שמע ממנה סיפורים אישיים על האובדן, הגעגועים והקושי לחזור לבית שמזכיר את בעלה המנוח. "למזלי היתה לי חבילת טישו באוטו. גם בשבילה ולפעמים גם בשבילי", כתב בכנות.
כשהוריד אותה בשדה התעופה, היא כבר ראתה את העתיד בעיניים: "אני ממש יכולה להרגיש שמתחיל שלב חדש בחיים שלי". אלא ששם החלה התפנית. יומיים לאחר מכן, בשיחת טלפון אחת, רחלי נסוגה. "אני לא בטוחה לגבי הדירה", אמרה לו, והוסיפה שבתה כועסת עליה וטוענת שהיא פזיזה.
רוזנברג לא הסתיר את התחושה שחטף באותו רגע: "הרגשתי כמו נוסע שנזרק קדימה כשהנהג בולם בפתאומיות". הוא ניסה למשוך זמן, להסביר, להרגיע את המוכרת, אבל הלחץ גבר. תוך זמן קצר נכנס קונה נוסף לתמונה, והמוכרת איבדה סבלנות.
גם כשהבין שהכיוון אבוד, הוא ניסה עוד פעם אחת. רחלי הסבירה לו עד כמה הבת השפיעה עליה: "היא חושבת שאני לא אהיה מסוגלת להסתדר לבד במדינה זרה, הפחידה אותי". הבקשה לדחות שוב את החתימה כבר לא הותירה לו הרבה מקום לפעולה.
ההודעה הסופית הגיעה בקור רוח בריטי: "סגרתי עם הקונה האחר, אול דה בסט לרחלי המקסימה והפי הולידייז". רגע של סיום חד, כזה שלא משאיר מקום לאשליות.
רוזנברג סיכם בכנות שמעטים בוחרים לשתף: "אני יודע שככה זה בנדלן, יש עסקאות שמצליחות להסגר ויש כאלה שלא, ובכל זאת אני לא מצליח להישאר רגשית מחוץ לסיפור הזה". הוא הודה שהוא מבין את דאגת הבת, אבל גם הרגיש עד כמה רחלי רצתה שינוי אמיתי בחייה.
לקראת הסוף הוא זרק מחשבה שנשארה תלויה באוויר: "שלפעמים כדי לצאת לדרך חדשה צריך שיהיה לך האומץ להקשיב לעצמך רגע לפני שמקשיבים לכל השאר". בלי מסקנה חד משמעית, בלי הטפה, רק תחושת פספוס אחת שנשארה איתו. ובינתיים, כך כתב, הוא פורק את התסכול בחדר הכושר.
מנסה לפרסם את העסק שלו דרך סיפורים דביליים. תישאר שם – אתה לא מענייין
מי יטפל ברחלי בזקנתה? ליאון? אתה תקח לרופאים ובדיקות? כמה מנותק אתה יכול להיות?