“בדיוק להפך, בגלל שנסיבות החיים הובילו אותי להיות הכי עצמאית. איך גידלתי את ליאם ואלין? אחד על כתף אחת והשנייה בצד השני, וכשמישהו צילצל באינטרקום לחצתי על הזמזם עם הלשון. להגיד לך שזה היה קל? לא, אבל הסתדרתי. חודש וחצי אחרי שילדתי את אלין התחלתי את ‘רוקדים עם כוכבים’ והתאמנתי 12 שעות ביממה, אז מה עשיתי? לקחתי אותה איתי, בסל קל, ועשיתי הפסקות להנקה. עכשיו אני מתה לתקתק שני תינוקות צפופים, לגדל אותם ביחד, אחד בכל יד, ואז לחזור למשקל שלי. אני לא אוהבת את עצמי גדולה וכבדה”.
[quads id=”5″]
על אלירז: “הוא פשוט היה מה שהוא והתקדמנו בהדרגה. בהתחלה הוא היה רק ‘החבר של אמא’, זה שמגיע הביתה ומכייף איתם, וכשהוא הרגיש שהם מוכנים ליותר נוצר קשר מאוד סימביוטי ביניהם. אני ‑ אמא נורא אובססיבית שאפילו לא הביאה מטפלת הביתה ליותר מיום אחד ‑ זזתי לצד כדי לתת למערכות היחסים שלהם להתפתח לבד”.
המשך הכתבה בעמוד הבא