“את המילים הבאות כתבתי ברגע, מתוך תחושת בהילות להעביר את המידע הזה. עברו הרבה שנים ואין בי צורך לשתף. אני אישה אחרת, בוגרת, חכמה ומנוסה יותר ומהמקום הזה בחרתי להיות בזוגיות עם הגבר שלא יכולתי לבקש טוב ממנו. מתוך הכאב הזה צמחתי ואין לי עניין לחשוף את הפצע שהגליד. אבל משהו בסיפור של מיכל סלה ז״ל גרם לי להבין שאני צריכה לכתוב בגוף ראשון, לא פוסט כללי. כדי שייכנס לכן, נשים צעירות, טוב טוב לראש”, שיתפה מירי מיכאלי.
[quads id=”1″]
“כשהוא נופף מולי בסכין משוננת, לא האמנתי. רצתי לחדר השירותים, נשענתי בכל הכוח על הדלת וצרחתי שיעזוב לפני שאני מתקשרת למשטרה… בפעם הראשונה שהרים את היד ומצאתי את עצמי מתגוננת הוא הזדעזע ובכה, נבהל שבכלל חשבתי שהוא מסוגל להרים עליי יד. חשבתי שטעיתי, שפירשתי לא נכון. אבל פחדתי… הוא היה ‘אחד מהטובים’ על פי כל פרמטר חיצוני והוא היה האדם שהיה הכי קרוב אליי. הוא היה מקסים, חכם, חמוד, ממשפחה טובה ‘מהרקע הנכון’ – והוא היה אלים”, הוסיפה.
[quads id=”5″]