“אני גאה בעצמי, גאה כמו שלעולם לא הייתי על כל המסלול המטורף שעברתי בשביל להיות אמא. אני עדיין כמו בבועה, בחלום. אני באמצע הלילה קמה ואומרת לעצמי ‘כן כן, זה הילד שלי בוכה זה אמיתי, יש לך ילד לבנה יאללה קומי להאכיל אותו’. החברים מציפים, אנשים שמחים ודואגים, המון טלפונים והודעות מאנשים טובים, אפילו מכאלה שאני לא מכירה. כולם מחבקים ושמחים יחד איתי. אני מודה לכולם ובמיוחד לבורא עולם שזיכה אותי להיות אמא, לאמי היקרה שעברה איתי מסע לא קל בכלל ואבא שלי שנילחם ולא ויתר עד שלא הנחתי את הילד עליו”.
[quads id=”5″]
המשך הכתבה בעמוד הבא