תחילה טילטיל ניסה לשכנע את יוסי לעבור את הבדיקות:
"כן. כבר מזמן ניסיתי לשכנע אותו שילך להיבדק, אבל הוא לא רצה. תמיד אמרתי לו, 'כמו שלי יש משקפיים, לך ישימו מכשיר שמיעה'. ברגע שהוא קיבל את המכשירים הוא אמר לי, 'אבא, צדקת, חבל שלא עשיתי את זה קודם'
ואז החליט יוסי לפתוח כשגילה לראשונה על המחלה בגופו:
[quads id="1"]
"הרגשתי שמשהו לא טוב קורה לי, ושלחו אותי לביופסיה. ברגע הראשון שאמרו לי את המילה 'סרטן', חשבתי שאני מת. כאילו ענן אפור גדול נפל עלי. הרופא הבהיר מייד שאני אחיה עוד 100 שנים, אבל ההרגשה היתה עדיין קשה. היו לזה תופעות לוואי לא נעימות.
מצב הרוח שלי היה ירוד מאוד, אבל לא סיפרתי לאף אחד מה עובר עלי. גם כשהיו מתעניינים, הייתי עונה 'הכל בסדר'. לא הייתי מוכן לדבר על זה". יוסי עבר טיפולי הקרנות בבית חולים.
[quads id="1"]
והוא המשיך לספר: "לא רציתי אף אחד איתי. רציתי להקל על הבן שלי ועל אשתו. טילטיל כל הזמן התעקש, אבל אמרתי לו, 'אם אתה בא – אני לא הולך'.
הייתי נוסע באוטובוס וחוזר. לא עבדתי אז, וזה היה נורא. אלו היו השנתיים הכי קשות בחיי הבוגרים. אבל ברוך השם, היום הכל בסדר. הבדיקה האחרונה שעשיתי ביוני האחרון יצאה תקינה".
