קרן פלס שוב מוכיחה שלא צריך יותר מכמה שורות כדי לרגש ולעורר תגובות. בסטוריז שפרסמה השבוע, הזמרת והיוצרת שיתפה בסיפור אישי שהפך במהרה לנוגע ללב – אך גם נוקב ומלא אמירה. בעודה לוקחת חלק באירועי יום הזיכרון, עצרה פלס את מהלך הימים ופתחה חלון קטן אל מה שעובר עליה, הרחק מאור הזרקורים.
"היום הבאנו למנוחת עולמים את סבתא לידיה", כתבה לעוקביה. "אמא שלי היא בתה היחידה. מאז שסבא נפטר – היא טיפלה בה במסירות אין קץ. הן עלו לארץ מרומניה כשאמא הייתה ילדה." פלס, שתמיד ידעה לשלב בין רגש אישי להקשרים רחבים יותר, המשיכה לתאר רגעים של אינטימיות משפחתית שקשה להישאר אליהם אדישים.
"לפני שבוע ביקרתי את סבתא בפעם האחרונה. היא ביקשה לפגוש אותי וחיכתה עד שאחזור מהטיול באפריקה", סיפרה. "הספקתי לשמוע אותן מדברות רומנית, אני כל כך אוהבת כשהן מדברות רומנית. הלוואי והייתי יודעת. זאת פרידה, גם מהסבתא האחרונה שלנו וגם משפת אמה של אמא. חוץ ממנה אף אחד מהמשפחה לא יודע להגיד יותר מ'צ'ה פצ'ה'."
אלא שכמו לא פעם אצל פלס, גם רגעים של שקט לא באים מנותקים מן המרחב הציבורי. באותו רצף סטוריז, היא התייחסה גם ליום העצמאות ה־77 של מדינת ישראל, ובחרה במילים שלא השאירו מקום לספק: "אין לנו עצמאות כשהם עדיין שם", כתבה, כשהיא מתכוונת לחטופים שעדיין מוחזקים ברצועת עזה – ולכאב הלאומי שעדיין לא סיים להתפוגג.
את דברי הפרידה שלה מסבתה סיכמה באופן שכאילו נכתב מראש כשיר קטן: "סבתא חיה חיים מלאים ויפים. היא הלכה לישון במיטה שלה ונותרה לחלום עד אין קץ. אני ירשתי את מכונת התפירה שלה ואת העיניים. מקווה שגם את הגוף החזק והצחוק המתגבר על כל כאב. נוחי בשלום 'היוצרת הגדולה' של שושלת חיינו. תודה על מתנת החיים, על אמא ועל המתכון שעוד הספקתי לקושש לפני שבוע למוסקה רומנית (בלי גבינה)."
יהי זכרה ברוך
יהיה זכרה ברוך!