בזמן שימי הזוגיות של אברהם אקלום וספיר בורגיל ממשיכים להתרחק, ואחרי הפיצוץ המתוקשר שגלש החוצה מכל פרופורציה, נראה שאברהם אקלום מוצא לעצמו דרך חדשה להחלים – דרך האמונה, הטבע, והקהל שממשיך לחבק.
בסטוריז ששיתף אחרי ימים של שתיקה, אקלום נראה כשהוא יוצא אל השטח ומפנה זמן לנפש, תוך כדי מעבר סמלי – מהקפה השחור לבונה האתיופי. מי שחיזקה אותו באותו הרגע הייתה לא אחרת מאחותו, שאמרה לו: "חזרת לעדה שלך, לעצמך".
אבל הדרמה האמיתית הגיעה בהמשך. בצילום מהשטח, כשקולו חנוק ונפשו על סף דמעות, שיתף אברהם בהתרגשות: "תודה לכם. תודה לבורא, תודה לעולם, תודה לכל עם ישראל, בלעדיכם אני במקום אחר."
אברהם הסתפק בכך. הוא הוסיף בנימה אישית ומרגשת: "בלעדיכם באמת שאני לא יודע מה הייתי עושה… מי שמכיר אותי יודע שבעבר לא הייתי איש מאמין נקרא לזה. בתקופה האחרונה, בשנה האחרונה, האמונה רק מתחזקת ומתחזקת. בימים האחרונים היא פשוט נהייתה חלק בלתי נפרד ממני."
את דבריו חתם במסר שנגע ברבים: "התפיסה שבלי האמונה בבורא, בבני האדם, בציבור, בצדק, בקארמה, באנושיות, בטוב – לא יודע איפה הייתי היום. אז באמת תודה לכם, וזהו תודה."
לצד הקרע המחריף עם ספיר, נראה שאקלום לא רק מחפש שלווה – הוא גם מתחיל לבנות את עצמו מחדש בעזרת העוצמה הענקית שהוא מכל מהסביבה וההד הציבורי.
מסכן :( עכשיו הוא מבין בדיוק מה אישתו עשתה לשילי ולשניר כמעט שנתיים מאז היציאה מהאח,את כל תקופת ההריון והחתונה הרסה לשילי, בכל מקום ראיונות, עקיצות, השחרות…אני רק מקווה שבניגוד לשילי אברהם לא יוותר לה ויחשוף מול כולם את פרצופה האמיתי כי הגיע הזמן! ואין לי ספק שה' איתך אברהם.
ספירי תיזכרי טוב, אלוהים הוא לא רק שלך והוא רואה הכלל!!! את ואמא שלך יכולות לשחק משחק מול העוקבים אבל לא מול אלוהים, בהצלחה מתוקות.
בחיי שכואב לי עליו וגם על שי כל המסכה של שניר התקלפה וכולם שמים לב שהוא ספיר בבן
אותה ההתנהגות, העקיצות, הבכיינות, הבטלנות, השופני הרדיפה אחרי הפרסום
אוכל צלחת קוסקוס בשתפ, פירות כמו מסכן.
שהיה נשוי לשי ראינו גבר עם אחריות עובד סביב השעון ולא ראינו את כל החינמים והניצול של העסקים הקטנים