עינב בובליל רגילה לשתף את מאות אלפי העוקבים שלה ברגעים משפחתיים, בדעות נחרצות וגם באירועים שמצליחים להוציא אותה משלוותה, אבל הפעם מדובר ברגע אחר לגמרי. לקראת ראש השנה היא הגיעה יחד עם בנותיה לקחת חלק בחלוקת מזון לנזקקים ולעשות, לדבריה, קצת טוב לאחרים.
בובליל הודתה כי מלכתחילה כלל לא תכננה להגיע. היא סיפרה ששכנעו אותה לקחת חלק ביוזמה, ולמרות שבסיום הרגישה סיפוק גדול מהעזרה ומהחסד שעשו, המראות במקום הצליחו להשאיר אותה עם תחושה קשה הרבה יותר מזו שאיתה הגיעה.
מי שהצליחה לגעת בה במיוחד הייתה ילדה קטנה שהגיעה עם אמה לקבל מזון. בזמן שהאם אספה מוצרים, עינב שמעה את הילדה מבקשת ממנה לבדוק אם יש במקום שומר, רק משום שכבר הרבה זמן לא יצא לה לאכול אותו.
באותו רגע, לדבריה, היא הבינה שאין עליה בכלל כסף מזומן שיאפשר לה לתת לילדה או למשפחה עזרה נוספת במקום. החיבור בין הבקשה הכל כך פשוטה לבין המציאות שבה עמדה מולה הצליח לפרק אותה לחלוטין.
עינב שיתפה לאחר מכן: "אני עצובה, אני בדרך כלל לא באה למקומות האלה. שכנעו אותי, אמרו לי לבוא. נכון, יש הרגשה טובה של החסד ברוך השם שעשינו ועשינו, תודה לקדוש ברוך הוא מיליון פעם. אבל לראות ככה את האנשים וילדים קטנים… אמאל'ה, בא לי להרביץ לעצמי".
והוסיפה: "להרביץ, לקרוע את עצמי במכות! באתי בלי כסף מזומן עלי, בלי כסף. הייתה פה ילדה… ה', תעשה שאני אמצא אותה איכשהו אותה, אמא שלה לוקחת דברים והילדה אומרת 'אמא בא לי שומר, תבדקי אם יש שומר, את יודעת איך אני אוהבת שומר, כמה זמן לא אכלתי שומר' ולא יודעת או שנגמר או שלא היה, ואמא הלב שלי נשרף!".
המשפט של הילדה נשאר איתה גם אחרי שעזבה את המקום. מבחינת עינב, לא היה מדובר בבקשה לצעצוע, לממתק או למשהו יקר, אלא בירק פשוט שילדה קטנה התגעגעה אליו, וזה בדיוק מה שהפך את המפגש לכל כך קשה עבורה.
בובליל גם לא ניסתה להציג את יום ההתנדבות רק כחוויה מרימה ומספקת. להפך, היא הודתה שלצד התחושה הטובה על העזרה שהצליחה לתת, המפגש הישיר עם משפחות וילדים שמתמודדים עם מחסור השאיר אותה עצובה ומתוסכלת.
במקום להרביץ לעצמך שזה כואב ולא עוזר לוקחים את הכתוב. של הילדה ושולחים לה עוד חבילה עם שומר קטן עליך לבריאות
תמשיכי לתפוס כותרות על גב של מסכנים. נתינה בסתר ולא לעשות מסע יחצנות מכל פלוץ
אני מבינה את תחושתך, אך תיראי גם את הצד הרחום והחנון שלך. תבורכי.