“צריך לאשפז אותה במחלקה פסיכיאטרית!” איך השיבה יהודית באומן למגיבה שכתבה זאת לבתה קארין?

לא פעם דובר על הנסיונות הבלתי פוסקים של יהודית באומן ובעלה שימי תבורי לגייס כספים כדי להעביר את הבת, קארין באומן שסובלת מאנורקסיה למחלקה מיוחדת לחו”ל. אך נראה שהניסיונות להביא להצלחת העניין קשים יותר מהצפוי.

יהודית החליטה לשתף את עוקביה ולעדכן על כך על כך שחזרה הביתה עם  בתה קארין לאחר שהגיעה כמעט לסטטוס של ייאוש מוחלט, והפעם גם הכניסה את ההבט הנפשי והפסיכולוגי לעניין במלחמה של בתה.

יהודית באומן חשפה לעוקביה הלילה בסביבות השעה 2 לפנות הבוקר:”חזרנו הביתה! לא היה טעם להשאר ללא האכלה, צינור הזונדה כאב לה צרב בוושט והתפקוד המתמיד שלי מתוך אשליה שכל פעם השליטה במחלה מייגעת מבחינה פיזית ומחלישה מבחינה רגשית. להיות האמא שמושכת בחוטים כמו בתאטרון בובות זוהי עבודה שרובצת בכבדות על כתפי,כל הזמן אני דרוכה ומביטה לראות איך אני אנהל עוד ועוד את הדברים.”

והוסיפה:“נהייתי מותשת, ואני סובלת בעצמי,מכאבי ראש כאבי גב ורגליים יורדת למרכז,ויצמן שבאיכילוב מיליון פעמים תביא לי ותביא לי, מגודל המשימה והכובד ובמלחמה שלי מולה שלא נפסקת כל כך רציתי להעביר אותה למקום ההוא בחול שזה אולי הפיתרון היחיד להציל את הבת שלי כי בפנימית זה פלסטר ולא הפרעות אכילה זה נוזלים מה שהיא מקבלת גם באישפוז היום רק נוזלים וויטמינים, זה מחלה חוסר שפיות חוסר כנות של המחלה!”

“ככל שהמחלה השחיתה את תודעתנו היא הופכת לשקרנית מושלמת מעשיות ושקרים לבנים כששואלים איך את מרגישה קארין היא עונה בסדר, כאשר למעשה היא עצובה תמידית, וכועסת ממציאה שקרים גדולים יותר ותירוצים ,תמיד מוצדקים עי הכוונות הכי טובות אני לא רעבה אני לא צריכה זונדה אני בסדר ולבסוף מתקדמים אל עבר שקרים ענקיים, מעמידות פנים לשיחה כאשר כל המחשבות היו על איך לברוח כדי לבלמס ( להקיא) בזמן שהנשמה שלי מסתתרת מתייסרת כאמא מאחורי כולם לא מראה, אבל הנה אני פותחת את ליבי אליכם כי מגיע לכם לדעת ללמוד על המחלה שהרבה לא יודעים עליה!”

“רק אלו שחיים אותה בקרבת החולה! כל היום טוענת שהיא שמנה כשאנחנו רואים דחליל רזה וחולה היא רואה את עצמה אחרת במראה! זה הרג אותי שהיא ועוד בנות לא יכולות להבחין בין מציאות לשקר, כל התפיסות מעוותות על ידי ההפרעות אכילה ! אימה וייאוש !! אבל שיהיה ברור לכם הקוראים שזה לא גורם לי להרים ידים אני אלחם ואני יודעת שקשה לי לבקש עזרה כספית ותרומות בכדי לאשפז אותה במקום ראוי כי אחרי שבוע של הפרסום אנשים שכחו ואין לנו שגריר שיעזור לנו בגיוס כספים סגרנו את העמותה כי חשבנו לעצמינו שאנשים ירתמו לעזור אבל זה חלש מאד .אסור להכנע אני מוסרת את תקוותי להגנה מלמעלה להשגחת כוח עליון זה כמו תקופה בין לידה למוות אורח חיים,כך שחלקו השני של מה שאני מחליטה בצעד זה הוא לשנות משהו כיוון מקווה שסיפקתי לכם מספיק לעכשיו אוהבת אותכם מכל הלב מדהימים שאתם מעודדים את ליבי”

לצד תגובות שהגיעו לאחרונה בתקשורת לרבות מגיבה שטענה כי יש לאשפז את בתה במחלקה פסיכיאטרית, הגיע גם תגובת אחת העוקבות לפוסט הקשה הזה של באומן שכתבה:“חבל שאין פסיכיטאטר קליני שבתור מחווה יכול לשבת לקיים שיחות עומק איתה למרות שהיא תשושה והסבל ענק , אולי פסיכולוג קליני / פסיכיאטר קליני שמתמחה בסוגיה כזאת קשה יכל לתת שעות של טיפול ואז למרות הקושי והסבל אולי היה נותן בה ובנפשה עוד תקווה ענקית להלחם!”

יהודית החליטה להגיב לאותה המלצה לגבי טיפול מול פסיכאטר קליני וחשפה התמודדות קשה של קארין בעבר בין חולים פסיכיאטריים שלא נגמר בטוב:“שגית אספר לך משהו! למרות שאולי את לא יודעת במשך 16 שנים לאן לא לקחתי אותה ? לאן לא פניתי קארין עברה מפסיכיאטר אחד לשני והמון שיחות של שעה זה כמו ספר לימודים כמה פעמים אפילו מקום פסיכאטרי הייתה לא אכנס,לפרטים.

והוסיפה:“ריחמתי עליה ילדה תרבותית עם אישיות עדינה בין חולים פסיכאטרים שרצו להכות אותה ילדה ששקלה כלום משהו שדרדר אותה ולעולם לא אעשה זאת שנית היא ראויה למקום טוב אוהב עם סבלנות לא עם חולי סכיזופרניה שהפחידו אותה ועוד המון אוי מה עברנו אוי אוי לא רוצה להיזכר היא צריכה להתאשפז במקום טוב עם עזרה צמודה לא פעם בשבועיים ולתת לה לבכות במיטה אבודה באותו הזמן היא התחננה בפני להשתחרר מהייסורים שהיא סובלת ומאותו הרגע אני לא עוזבת אותה לשנייה! היא כל חיי ואעשה הכל להעביר אותה למקום ראוי בחול”