לאחר המפלה הנפשית מריה דומרק חוזרת לאינסטגרם!

רק לפני כשבוע דווח בכל רחבי הרשת שמריה דומרק פשוט מחקה את כל התמונות שהעלתה לחשבון האינסטגרם הלא קטן שלה המונה למעלה ממיליון ומאתיים אלף עוקבים.

מריה דומרק
וזאת לאחר שדומרק נשברה מהתגובות הקשות שקיבלה על התמונות שלה, מהבריונות והאלימות המילולית ברשת שספגה, והחליטה בצעד חסר תקדים להסיר את כל התמונות שאי פעם העלתה לחשבון שלה(חוץ מאחת), במטרה לא להיתקל מחדש בתגובות הקשות.


מריה חוזרת לאינסטגרם

אז אתמול סופסוף מריה חזרה שוב לחיינו, והעלתה תמונה נוספת שלה לאינסטגרם לצד פוסט ארוך שחושף את כל המקרה וכתבה: "התמונה מעל צולמה בערך שעתיים לפני שהחלטתי לשנות גישה. חזרתי הביתה ונזכרתי שאני חייבת לצלם תמונה לאינסטגרם כי אין לי מה להעלות והרגשתי סופר לחוצה על זה כי השמש כבר התחילה לשקוע. הייתי בלחץ ועצבנית מהסיטואציה, ולא היה בי טיפה של מצב רוח לעשות פוזות ולחייך אבל עמדתי שם מול רועי המסכן שמצלם תוך כדי שאני מרגישה לגמרי דבילית וכל חמישה קליקים שלו בדקתי מה הוא צילם והרגשתי שאני מצטלמת נורא ואפילו רטנתי כמה פעמים בקול שאני לא מבינה איך כולן עושות תמונות יותר יפות משלי.
ההיכרות שלי עם הרשת הייתה בערך בגיל 11 , הייתי ילדת פורומים ובמשך תקופה מסויימת רוב אם לא כל החברות שלי היו בנות שלא פגשתי מעולם אבל הייתי מבלה איתן את כל היום והלילה בהתכתבויות מאחורי המסך. זה הרגיש לי הכי טבעי- להיות במקום שבו אף אחד לא שופט אותי ולאף אחד לא אכפת מאיך שאני נראת או מהמעמד החברתי שלי. הרשת הייתה מקום מפלט לי ולהרבה ילדים שחוו בריונות או קשיים חברתיים ב״עולם האמיתי״. אז באופן מסויים, המקום שבו תמיד הרגשתי הכי חופשיה ויצירתית היה ברשת.
עברו כמה שנים והיום יש את האינסטגרם-
שבשבילי הוא חלק מהעבודה או העבודה עצמה, מקור פרנסה שאני מודה עליו בכל יום ודרך מדהימה להגיע
להרבה מאוד אנשים.

אבל מצד שני, זה הפך גם לנטל.
האינסטגרם שלי לא מייצג את מי שאני ואפילו לא בקצת את האופי שלי- הוא מייצג את העבודה שלי שהיא חלק ממה שאני עושה בשעות שבהן אני ערה. כל מה שמוצג ממני זה תמונות שלי שמצולמות ונבחרות בקפידה, אז למה אני בכלל מופתעת שכל מה שמתעסקים בו סביבי זה איך שאני נראת? אז החלטתי שלא בא לי להישפט יותר על מראה, ואני לא צריכה לתת דין וחשבון על מראה חיצוני לאף אחד, ונמאס לי להישאב לתוך בועה של השוואות לאחרים ולהישרט על דברים שטחיים שלא משפיעים על מדד האושר שלי.
לפני שבוע אמרתי לעצמי בפעם הראשונה ״נמאס לי״ וכתוצאה מתהליך אישי ופנימי שלי מחקתי את כל התמונות בתקווה לשנות את הדרך שלי ולהשפיע על עצמי ועל כולם באופן חיובי. זו הפעם הראשונה מאז גיל 15 שהרגשתי כאילו ירד ממני תיק מאוד כבד.
בפעם הראשונה בחיים שלי הייתי בחופשה מהעבודה שלי. פעם ראשונה שלא חשבתי לפחות עשר פעמים ביום על הפוסט הבא שאני צריכה להעלות ואיך הוא יתאים לי לפרופיל וכמה לייקים הוא יקבל ואם יאהבו אותו או לא, זו פעם ראשונה שהפסקתי לכעוס על עצמי כי אני לא מתעדת כל רגע מהיום שלי בסטורי כמו שאני ״אמורה״ לעשות. לראשונה בחיי התעסקתי רק במה שעושה לי טוב, לא מתוך מחוייבות או רצון להוכיח משהו, רק מתוך רצון לעשות לעצמי טוב.
הפסקתי לכעוס על עצמי, והתעסקתי רק במה שעושה לי טוב".