אחת הבחורות מפרשת אייל גולן שגם הגישה תביעה נגד הזמן הגישה מכתב למעריצי הזמן שמגנים עליו על אף ההאשמות נגדו:
אתחיל בכך שאין בי שום כעס כלפיכם; גם לא כלפי אותם אנשים שקיללו אותי, ואיחלו לי דברים נוראיים. לפני שש שנים הייתי בדיוק כמוכם: הערצתי את אייל גולן.
הכרתי את אייל דרך ניר שלום ועדי לאון. הוא תמיד חייך וצחק, הוא היה נורא מלא שמחת חיים, מלא בכריזמה סוחפת. לעומתו, לפני שש שנים הייתי ילדה; ילדה אבודה שחיה בתוך מציאות עגומה, ילדה שצמאה לחום ואהבה, חיבוק, נשיקה. והכי הרבה, זקוקה לתשומת לב.
[quads id=”1″]
כשנפגשנו, הוא הציע להחזיר אותי הביתה. כמובן שהסכמתי. אתם לא הייתם מסכימים לחזור הביתה עם איל גולן? בדרך הוא שאל אותי המון שאלות: מאיפה אני? בת כמה אני? לומדת? חיילת? איפה הלימודים? עם כמה גברים שכבתי? ועוד המון שאלות.
הוא החזיר אותי הביתה, שואל אותי מלא שאלות, מחייך, נינוח, צוחק. המכלול הזה יצר אצלי את התחושה שהוא, אייל גולן, מתעניין בי. פעם ראשונה בחיי הרגשתי שמישהו מתעניין בי. מאותו רגע נשאבתי לעולם שלו – הופעות, חתונות, אילת… אלכוהול חופשי, ותמיד יש מי שיביא ומי שיחזיר.
ואז התחילו להגיע הבקשות שלו: תפנקי… תפנקי… תפנקי. הוא ידע את המצב שאני נמצאת בו, הרי הוא שאל אותי אינסוף שאלות. הוא גם ידע שאין לי ניסיון רב מבחינה מינית. ומה שהוא עוד ידע זה שהוא יכול “לשלוט” בי, כי הייתי שבויה.
[quads id=”1″]